ברגע שנעצת בי את עינייך הכחולות

ברגע שנעצת בי את עינייך הכחולות
ידעתי שזה יגמר לא טוב
ברגע שהרגשתי את ידך בתוך ידי
ידעתי שזאת התחלת הסוף

ברגע שעצרנו ליד מפתן דלתך
ידעתי כי עלי לברוח
ברגע שהרוח פיזרה את שערך
ידעתי כי לא יעמוד בי כוח

ברגע שכיסית אותי בכובד שמיכתך
ידעתי כי לא אוכל לנוס
ברגע שהרגשתי את גופך ליד גופי
יותר כבר לא ידעתי כלום
לא ידעתי כלום

ברגע שאהבנו בתוך ביתך הדל
ידעתי כי אבדה תקווה גואלת
ברגע ששמעתי את קולך לוחש את שמי
ידעתי כי נעלת עלי את הדלת

ברגע ששתקנו והדממה צרחה
ידעתי כי אהיה לך כמו עיט
ברגע שראשינו הלבין מרוב שיבה
ידעתי כי נגווע בתוך הבית
בתוך הבית

אז כמו שאמרתי לך,
ברגע שנעצת בי את עינייך הכחולות
ידעתי שזה יגמר לא טוב
ברגע שהרגשתי את ידך בתוך ידי
ידעתי שזאת התחלת הסוף

מילים: אריק לביא