המונית הצהובה

ביום סתיו אפור הוא עלה על המטוס
והמריא אל מעבר לים
נפרד מההורים, מקצת חברים
לא הספיק להיפרד מכולם
נשק נשיקת פרידה אחרונה
לילדה מתיפחת בדמעות אהבה
הבטיח בבוא היום גם אותה לקחת
לקח מזוודה קטנה יחידה
ארז בתוכה כל מה שהיה
וקדימה דרך ענן אפור
אל העיר הגדולה

מעלות השחר אל תוך החשכה
הוא נוהג במונית הצהובה
המונה מתקתק דולרים
דולרים, דולרים, מי ייתן
מטוס מתרחק בשמיים
ודמעות פרידה הן רק מים
דולרים, דולרים, מי ייתן

הוא לחם בתעלה בקרבות התשה
הוא נפצע במחלמת כיפור
לאחר שהחלים פשט מדים
שום דבר לא היה לו ברור
צעד עם כולם בהפגנה צפופה
כל חורף בגב צלקת דקרה
שקע לילות וימים "בשיח לוחמים"
עמד בתור לבקש דירה
אמרו לו לך, תבוא, הלך ובא
בלילות מחשבות אנא הוא בא.

מעלות השחר אל תוך החשכה...

הוא נהג מונית במנהטן האי
שכר דירה בקלות
בבוקר יוצא, בלילה חוזר
אוהב קצפת עם תות
לפעמים הוא מרגיש לא שם ולא פה
בלילה הביתה הוא נושא את נפשו
עייף הוא נרדם מול
ה-"Late Late Show"
עוד יום עבר,
אנגלית לא יודע, התחיל ללמוד
"I'm a Sabra Born in Israel"
חשבון יש בבנק הוא מסודר
מסודר וזר.

מילים: אריק לביא