הננס בעל הצל

ביום אחד בצהרים נכנס לעיר ננס
הלך טייל לו בין כולם
הלך חייך לו לכולם
בתוך צילו צל צהריים
טייל בעיר ננס

חלפו שעות הצהריים
חמה נוטה לים
גדל צילו של הננס
גדל וכל אחד כבר נס
מתוך שעות של בין ערביים
איים צל הננס

כדור השמש על המים
שחור הצל בעיר
חשוך כולו נותר הכרך
ואיש מאיש פתאום ברח
מול ים בוער בין הערביים
חשוך נותר הכרך

השוטרים שרקו
פעוטות בכו
הנשים צרכו
וענו כולם
אור! אור! אור!
האירו פנסים
האירו פנסים

ועת הושטו כל הידיים
ואור בעיר הודלק
שם הננס ניצב כמו תם
וצחוק פרץ מפי כולם
הזה האיש גבה הכתפיים
אשר החשיך יומם

בשביל עפר בדילוגיים
קפץ ברח ונס
ומיני אז ועד עולם
ירא כל איש ישר ותם
מננסים בצהריים
המחייכים דומם
המחייכים דומם

מילים: אריק לביא