מחכים לסימן

מן הים עד המדבר
מן הגיא ומן ההר
נלך בנתיביך ארץ
בין ים דממה לאש סוערת
כי לבך הוא לב כנרת
ואת ירדן של ים דמעות
אהבתנו לך בוערת
אבל שפתינו עוד צמאות...

על הגב הנעלים
נלך לארכך יחפים, יחפים
נכיר אותך ברגליים
רוח לילה עוברת
ברחובות הריקים, הריקים
הארץ שלי הסוערת
אנחנו לסימן מחכים...
מן ההר עד השפלה
אל האור מאפלה
נלך בנתיביך שמש
כי המחר נולד מאמש,
את נושאת תפילה לאבא
שבשמים הגדולים
תנובתך, יש אגדה בה
גם אם גשמייך הם דלים...

מול האופק הבוער
ולאור כוכב זוהר
עוד נלך בדרך המלך
ארד לאט אל ים-המלח
תהיי לי אם אוהבת
בדרכי אל ים-המוות
ועם הרוח הנושבת
עוד אמצא פינה לשבת...

מילים: נורית בת-שחר צפריר