על כנפי הרוח

לי הלילה כה עצוב ויומי אינו אהוב
כי ידעתי, בלעדייך שום-דבר אינו חשוב
וכאשר אלך לישון, זכרון הלילה האחרון
יהלום בי כמו כל פעם ויביא את היגון.
ואני כענף ברוח מתנדנד ללא מנוח,
מחפש אני לנוח בזרועות האהובה.
הדמעה בי עוד רותחת על אהבה שרק בורחת
וכשאנו לא ביחד - אין לי נחת, נערה.

בואי, בואי על כנפי הרוח
כי אני קורא לך ורוצה לנוח.
בואי, בואי כי בלב שלכת
והסתיו שוכן בי, לא רוצה ללכת.
מי יאמר לי את סוד הלילה
בו אבדו לי כל עקבותייך
ובכל יום נשמתי בוכה-לה,
תקוותיה היא נושאת אלייך.

בתוך הבית השומם אני יושב ומזמזם
את שירייך שהשארת לי, מתנחם אני בהם.
רק רעיון אותי שובר, אולי מצאת לך בחור אחר
ואני עוד לא מבין איך הגורל כך מתאכזר.
את הכל אני נתתי ומאום לי לא ביקשתי
ולכן לא, לא הבנתי למה נעלמת פתאום
ותקווה בי עוד נשארת לראותך אלי חוזרת,
שייחם לי שוב הלילה וינעם היום.

בואי...

מילים: שלמה כישור, לחן: עממי טורקי