איזקינו הדוד

את אותה המנגינה שאבי אהב מבית התפילה
שרו בלדינו בקולי קולות אצל הנונה בשדירה
ריחות המטעמים של ערב יום שישי עם ריח פתיליה
ליטפו את הפנים בריח משקר של אלה יווניה

והאוזו נשפך כל הליל
והראש המפוכח התבלבל
ורק אז כמו תמיד נשמע צופר מכונית
מי בא לעשות כבוד?
איזקינו הדוד.

הוא נישק את כולם ונתן ברכה בשם אדוני
כיבד במרציפן שאשתו תמיד שלחה,
עוד הטעם בשפתי
גם כשלא היה הרבה תמיד היתה שמחה,
את זה תמיד אזכור
וכשהמצב קשה תמיד אני אדע שלא הכל שחור

שם האוזו נשפך כל הליל...

מילים: זאב נחמה