מוכרח להסתלק

הכל שקט בחוץ בפנים השאלות,
אולי תקוע איפה שחייב לחיות
ואת עוד מחייכת יש לך סבלנות,
אני מודע בעוד טעות...

אפשר להסתכל על העולם בחוץ,
אפשר לחשוב שיש את כל מה שנחוץ
אבל הטלוויזיה רק מעציבה,
היא מרחיקה כשאת כל כך קרובה

בקול חנוק צועק
מוכרח להסתלק,
מוכרח להסתלק.
מוכרח להסתלק איתך, לא חשוב לאן,
בא הזמן להתרחק מכאן.

הכל שקט בחוץ, בפנים השאלות
בתוך ראשי מסתעפות המחשבות
את והטלוויזיה מחליפות מבט,
תגידי איך נשאר כל כך מעט

בקול חנוק צועק...

אחד כמוני לא בנוי להצלחות,
וכמו תמיד מוצא מקום בהבטחות,
הטלוויזיה את החדר מדמימה...
אהה...

מילים: ערן ויץ, לחן: בועז בנאי