כשתגדלי

הרוח שורקת, בוכה ושותקת
את נאבקת בלילה מר
וברגע כל כך מנוכר
הדרך לא מחייכת, ליבי כבר שבור
את אלי נמשכת, אך את לי פרי אסור.

כשתגדלי, תגדלי
לא תהיי בשבילי בוסר, ילדה
כשתגדלי את תהיי שלי
אל תאמרי לי שהדרך אבודה.

אפור בעינייך, כאב בשפתייך
מנעורייך אני נפרד ילדתי
ואולי לא לעד
הלב פועם, פועם לו בלילה עצוב
לוחש אהבה ומבטיח אלייך לשוב.

מילים: דורון דוידסקו, לחן: עממי יווני