הנעורים האבודים

היית בתוך דמי שני פתאומים
שתי צמות שתי עיני יהלומים
היית בתוך דמי
כשתי דמעות כשני עלים
שנשרו ממני אז בגני

את כשקיעה בין ערביים
זכר של סלע וחול
יופי עבור פעמיים
אני והינך ואתמול

כי מבטינו תום נעורינו
אבודים כל כך
שני מבטינו תום נעורינו
היום רק שני שמות
של ספר זכרונות

ואם עוד נפגש שוב בשנית
לא תדעי אם אני זה שראית
ולא תבער בך אש
ולא תכבה אהבתך
ונפנה את גבנו זו לזה

כי השקיעה בעינייך
סלע וחול לי בלב
ארץ יפה הן פנייך
ארצי שלי, כאב

כי מבטינו תום נעורינו...

מילים: משה בן שאול