לנשום

בלילות טרופים נדמה היה לי
שהכל ברור ואפשרי
בימים שרופים זה היה טבעי
שחלומות גדלים בתוך ביתי.

ובחיים שונים אני חשבתי
ששום דבר אצלי לא ישתנה
רגש אמיתי אף פעם לא כבה
ומה שמצטייר כבר לא ידהה

לא אבדתי את עצמי בדרך
לא שכחתי מה זה לחלום...
אך אני כבר לא רוצה לרדוף עוד
רוצה לנוח...רוצה לנשום.

מקצוות חדים אני נחתכתי
בצלילים מצאתי את קולי
בין הזכוכיות,בין הזאבים
סוף כל סוף למדתי מי אני

והיום אני פה לפנייך
עם הרע אבל גם עם הטוב
ואיתך כבר לא רוצה לרדוף עוד
רוצה לנוח,רוצה לנשום..

לא אבדתי את עצמי בדרך
לא שכחתי מה זה לחלום...
אך אני כבר לא רוצה לרדוף עוד
רוצה לנוח...רוצה לנשום.

רגש אמיתי אף פעם לא כבה
ומה שיתנגן כבר לא ירפה...

מילים: עמית צח