עורה אדם

קול קורא לי בחצות, הליל אפל שם בחורשות,
בגן עדן מזמרות הציפורים גם בלילות;
קול של נערה קרא את שמי מתוך האפלה,
בוא, אדם, פרי זה תטעם, אזי תראה, תהיה חכם.

עורה, אדם, אייכה נרדם
כי תיחבא מצעדי, ממני תתעלם.

כה יפה היתה חווה בלבוש עלה התאנה,
ודבר חדש נגלה לי, לא רק לי כי אם גם לה;
הו, חווה, מה זה עוללת לי? מה יהיה עלי עתה?
את קולו של אלוהים רועם שמעתי ואירא.

עורה, אדם...

אז חמקנו שנינו יחד להיחבא בין השיחים,
התביישנו פן יראנו זה האל לא לבושים;
הוא קרב אט אט אלינו, מסביבו המלאכים,
עד עמד הוא מעלינו בקול גדול עלי הרעים.

עורה, אדם...

מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה