את היחידה

כשצער העולם נטוע בעינייך
לא נותר לי אלא לחבק ולאסוף
וכשרוחות מדבר יפשירו דמעותייך
יפשירו פעימות לבי

כי את היחידה שמבינה אותי

לעומק הדממה ארתום את רגשותי
ושוב עם בוקר לא אנטור בשתיקתי
וכשהעננים ישובו מעלי
אדע את שביקשה נפשי

מילים: יובל ביאליק, לחן: יובל ביאליק