יחפה יחפה

כל כך קרובה לאדמה,
כל כך פשוטה וחמימה,
בלי מליצה, בלי אצטלה של חשיבות.

על יד, על יד העשבים
והשלפים הרטובים,
על יד הטוב, הגעגוע, העצבות.

יחפה, יחפה,
כמו סופה,
כמו ציפור במעופה.
יחפה, יחפה,
כמו סופה,
כמו ציפור ברחיפה.

לעבור, לעבור,
בין הצל והאור,
עמוקה,
עמוקה וצלולה
ושקופה, ושקופה, ושקופה.

כל כך קרובה לשיר הלב
ולמיתר המתלהב,
לרחשי הנשמה, למנגינות.

פתאום, לפתע חשופה,
תצעד ברגל יחפה,
תצעד בדרך עד סופה, על בהונות.

יחפה, יחפה...

כל כך קרובה אל החיים,
לצעצועיו של אלוהים,
לעץ, לפרח, לדמיון ולחלום.

נוגעת גם בפיתויים,
במקומות החבויים
והיא שלי, והיא עכשיו והיא היום.

יחפה, יחפה...

מילים: דודו ברק, לחן: נחצ'ה היימן