רוצחת הילדים מארי פראר

מארי פראר, פועלת ניקיון בת שש עשרה,
כחושה, חולת רככת, מכוערת ויתומה,
שום תיק במשטרה עד כה,
היא אשמה בזה
שהיא רצחה תינוק, והפרטים כדלקמן:

בחודש השני להריונה הלא חוקי,
ניסתה בעזרתה של עוד מוזגת מן הבר,
להיפטר מפרי ביטנה החלה להקיא,
הכאב החד נשכח מזמן, אך העובר נשאר.

נסו נא רבותיי לכבוש את זעמכם,
כי כל אדם ראוי לרחמים.
כי כל אדם ראוי לרחמים,
רחמים.

לשווא ניסתה הכל -
תפילות, אמבטיות, מקלחות
את כל המדרגות שטפה במקום עבודתה.
לא פעם הכאב פילח אותה לחתיכות,
היא התפתלה מכאב אך את סודה היא
לא גילתה.

ואז בלילה מחדרה הצר והקופא,
בשארית כוחה למסדרון היא נגררה,
אל תוך בית הכיסא, ושם בחדר האפל,
ילדה את תינוקה, מתי ואיך, היא לא זכרה...

נסו נא רבותיי לכבוש את זעמכם,
כי כל אדם ראוי לרחמים,
כי כל אדם ראוי לרחמים,
רחמים.

וכשחזרה במסדרון בחושך אל חדרה,
החל פתאום הילד, כך אומרת היא, לבכות,
הוא לא חדל, והיא מן השכנים פחדה,
לכן באגרופים עליו החלה להכות.

הכתה בעיוורון ושוב ושוב עד שפסק,
ואז את התינוק לקחה לחדרה הדולף,
ושם חיבקה שעות את כל גופו המרוסק,
ורק עם בוקר היא אותו החביאה במרתף.

מארי פראר, פועלת ניקיון בת שש עשרה,
קטינה, חולת רככת, מכוערת, אומללה.
נידונה לתליה כל חטאנו רבותיי לפתע
משתקפים כראי אל מול חטאה שלה.

אתם המשתרעים כל לילה
על סדינים צחורים,
ומחייכים באושר מול תינוק לבוש פאר,
אל נא תבוזו ככה לחולשות החלשים,
חטאה היה גדול, אך כאבה - גדול יותר...

נסו נא רבותיי לכבוש את זעמכם,
כי כל אדם ראוי לרחמים,
כי כל אדם ראוי לרחמים,
רחמים.

מילים: ברטולד ברכט