חופשה באילת

ירדתי לאילת כי רציתי השבוע
לתפוס לי קצת חופשה, אולי גם געגוע
לזכר השנים שכבר עברו
רציתי לא לחשוב , אולי מעט לנוח
התבוננתי בשקיעה בגלים גם ברוח
ציירתי זכרונות שעוד נותרו.

ירדתי אל הבר לבדוק שם את השטח
לגמתי קצת שיכר הפגתי את המתח
ותוך זמן קצר תפסתי ראש
המוזג נראה מוכר לי לא זכרתי מהיכן
בחורה אחת שם שרה ורקדה על השולחן
התבוננתי ולגמתי התירוש

משקיף על החיים וטוב אני יודע
אם לא אלמד לצחוק מהם אתחיל להשתגע
להשתגע אם לא אלמד מהם לצחוק.

איך שהוא ניסיתי לשחזר לי בינתיים
מה ואיך עבר עלי בארץ שנתיים
שנתיים שחלפו כל כך מהר
מעניין איך השתנו המקומות בהם אז גרתי
לאן הם נעלמו האנשים שאז הכרתי
מדוע אין רואים אותם יותר
אין כבר רפי נלסון וגם אין יותר את טאבה
ילדון שאז היכרתי כבר מזמן הפך לאבא
הזמרת שוב הרימה קול
איך זה לי קורה שככל שאתבגר
השנים חולפות ביעף, נעשות קצרות יותר
כל מחר הופך ליום אתמול

המוזג החל לרמוז לי על הנערה ממול
ואמר היא משגעת ומשך לי בשרוול
האויר בבר הלך והסתאב

איך שהוא חששתי
שאני לא הראשון
ולחשתי למוזג
עוד מעט אלך לישון
אין לי שום רצון להתאהב
לידי בבר ישב לו
איש קטן חמוץ פנים
שהחל להתווכח
עם גברתן שלא הסכים
הזמרת לא רצתה יותר לשיר
כך נגמר הלילה
ועוד יום חופשה עבר
למוזג שלום אמרתי
ועזבתי את הבר
השנים לימדו אותי
להיות זהיר

משקיף על החיים
וטוב אני יודע
אם לא אלמד לצחוק מהם אתחיל להשתגע
להשתגע אם
לא אלמד מהם לצחוק

מילים: בני ברמן, לחן: בני ברמן