שני קבצנים וחמורון אחד

היו היו שני קבצנים וחמורון אחד
רכבו שניהם על החמור וכך פשטו הם יד
כדי לזרזו לכל מקום שם כסף מצלצל
היו מכים באחוריו ביד ובמקל

שני קבצנים וחמורון אחד...

והחמור מרוב מכות מת ויבורך האל
ונשארו הקבצנים אז רק עם המקל
פשטו עורו של המסכן הסירו מעליו
ומחמור קטן עשו הם תוף אחד רחב.

שני קבצנים וחמורון אחד..

עם המקל היכו בתוף בכח ובאון
נדבות קיבצו שניהם אך בלי החמורון
עברו שניהם מעיר לעיר מכים בתוף בתור
פגש אותם קבצן מכר שאל על החמור.

שני קבצנים...

סיפרו שניהם שהחמור על נישמתו ויתר
כי ממכות וחוסר כל רצה להיפטר
מוסר השכל שהחמור נשאר תמיד חמור
כעת מכים אותו יותר אבל על תוף העור.

שני קבצנים וחמורון אחד...

מילים: דן אלמגור, לחן: בני ברמן