הלוחש במכוניות

הלוחש במכוניות
המרעיד פנסים בקידה והודיות
ומשפיל את גובהם הקשה בהתנשאם
בשעת חושך מושלם
בעיצומן של הדרכים הבינעירוניות
העובר בעשבים הירוקים והשוטים
המתאוה מתוך יונים
שמנות והומיות
השומר את הירח הכתום,
לרגע מופלא של תום
ובאים פרשנים ומנסים לבאר
אם ממנו אורו או לא משלו
הנושם בוילונות הריקים
גאות כנפי מלאכים
הנאנח בסביבונים החלולים
הנושך ביד הנוקשת בדלת
המצוי הנצחי
המציץ בין החרכים
של החולף ומרה חריכתו
המדפדף בעיתונים המתעלעלים מעצמם ברחובות
המטפטף דמעות מנויות ומדויקות
אל תוך הים הגדול

פתח לנו שער
כי-פנה יום

מילים: חביבה פדיה