מרפסת

אני רואה צבעים
הם לא רואים אותי
ספרתי עד שלוש
הגעתי לעשרים
אני שקופה
אני רואה רחוק
לא ישאר לי כלום
שומעת רעשים
הם מחפשים אותי
לא רוצה, לא רוצה לרדת
אני שקופה
אני רואה רחוק
כל הנעורים נושבים במרפסת, פוחדת

עד שעליתי
פתאום לרדת, פתאום לרדת
עד שעמדתי
פתאום לשבת, פתאום לשבת

מי שרוצה ילדים
היא תפסיק לעשן
היא תתחיל לאכול בריא כמו שצריך

עד שעליתי...

מילים: גלעד כהנא, לחן: רותם דרור