גלדיולה

על חוף הים, ניחוח מלח.
ומרחוק, ניצב על סלע,
מגדלור.
סוכה עם גפן משורגת.
ובה חמדת ליבי אורגת,
בכישור.
הנה אני אליה שב.
גואה ליבי המאוהב.
ובפתח, קרן אור.

חמודה שלי, הו יחידה שלי,
מן החצר אל גן ביתה, אבוא לה.
חמודה שלי, הו יחידה שלי,
השושנה, הורד, הגלדיולה.

היא מביטה מחלוניה.
לי ממתינה, אני יודע,
הנאווה.
ומגישה לי, כה רוגעת,
מתפוחיו של עץ הדעת,
בת חוה.
הנה אני אליה שב.
גואה ליבי המאוהב.
ובפתח, יש תקווה.

חמודה שלי...

עכשיו אצא שוב אל הדרך.
לים, אל עבודת הפרך,
לעמל.
אהובתי, אי שם באופק,
מכה ליבה, מכה הדופק,
כענבל.
ומי ידע אם עוד אשוב.
ואם, אמנם, אראינה שוב.
אם בכלל, הו אם בכלל.

חמודה שלי...

מילים: דודו ברק, לחן: ג'קי מייקה