ורק אז

סוגרים השבילים על הדרך,
סוגרים העלים על הערב,
סוגרים השמים עלינו מעל
וסוגרים הפרחים אגלי טל.

ורק אז, ורק אז,
כששמיים סוגרים על הכרך,
ורק אז, ורק אז,
לבבנו לפתע נפתח
ומילים שעצרנו בפנים, בכאב,
מתנגנות אז מלב אלי לב.

זורמים הנחלים אל המיים,
זורמים ענים בשמיים,
זורמים אל הפה בקבוקי השיכר
וזורמים השירים בגיטר.

ורק אז, ורק אז,
כשיין זורם פה בכרך,
ורק אז, ורק אז,
לבבנו לפתע נפתח
ומילים שעצרנו בפנים, בכאב,
מתנגנות אז מלב אלי לב.

דולקים פנסים מעלינו,
דולקים כוכבים בשבילנו,
דולקות העיניים באש להבה
ודולקת לה גם אהבה.

ורק אז, ורק אז,
כשדולקות העיניים כל כך,
ורק אז, ורק אז,
לבבנו לפתע נפתח
ומילים שעצרנו בפנים, בכאב,
מתנגנות אז מלב אלי לב.

מילים: עמוס אטינגר, לחן: דובי זלצר