לפרוש כנף

השמים כבר קודרים, עת סתיו.
אני זוכר את
העגורים הנודדים מחוף אל חוף.
בצחוק של פרא
איך צייד אחד יורה מלמטה
לשמים הכחולים וזה לא הסוף...

עצוב לי שעגור אחד צלל למטה,
כעפיפון, עם הרוח, ללא חוט...
על המזח, אחכה לו כי איני יודע
האם ישובה אלי חוף בכדי לחיות?

הייתי גוזל
לימדוני מזמן
אבי ואימי
לחיות עם הזמן
מה טוב לעשות
לחיות מאוזן
לעוף כצפור
ורק טייסים
עפים בשחקים
הייתי רוצה
לפרוש גם איתם כנף.

השמים מספרים עם תום הקרב
חזרה שיירת
חיילים החוזרים מקרבות הכפור
עם צחוק של ילד
החייל שלי חוזר הבייתה
אל הבית החמים בכדי לחיות.

הייתי קטן
למדוני מזמן
אבי ואימי
לאהוב אז לאהוב
לשלוף אז לשלוף
לירות כדי לחיות
לעוף עם הזמן
וגם חיילים
עפים לפעמים
הייתי רוצה
לפרוש מעליהם כנף.

מילים: רמי דקל, לחן: עממי