בחום הלב חברון

רוח נושאת צלילים של קדם
ענן מתהדר באור ערבית
מחרשה טוה קווים של ניר ותלם
אחד לאחד ציור מימי בראשית
ממערה עולים ריחות גן עדן
אך חרב מתהפכת בפתחה
בינות קרירות סלעים
האש יוקדת
קם לתחיה כאן שדה המכפלה

בחום הלב חברון,
מאז ולתמיד
בכל כולי אני אוהבת
כל תפילותיי למענה

שיר אבות עולה מאבניה
געגועים אל הבנים
עמוק מאדמה רוטט כמהה
שער התפילות אל המרומים

נשמות יוצאות מירושלים
גם בבית לחם הן עוברות
להבת אדם תגע באש שמיים
רק כשתכנס בשערי חברון

בחום הלב חברון...

מילים: גולן ואך, לחן: גולן ואך