מאחת לרבים

אני חיה את חיי דרכך,
את חייך חיה דרכי.
גלי החיוב מעגלי השלילה,
שהיו בעבר נחלתך הפרטית.
מתפרצים, גועשים,
מתנפצים למולי,
ואחר כך נחים למשמרת אצלי.

אני חיה את חיי דרכך,
את חייך חיה דרכי.
לא בחרתי בזה.
לא ידעתי שכך זה יהיה.

זה לא יחד, עם זאת וזה לא בנוסף,
לא במקום, לא על אף.
וזה לגמרי לא מקרי
המעבר בין הפרטי לציבורי.

זאת דרגת קיום אחרת
מכל מה שהכרתי.
בעצמי מתקשה להאמין
למה שרק עכשיו אמרתי.

אני חיה את חיי דרכך,
את חייך דרכי,
ולעיתים מאוד רחוקות
רוצה שוב להיות אני.

אני חייה את חיי דרכך,
את חייך חיה דרכי.
כי רק ממבט, לפעמים בלי מילה
בוער בי הדם ונרגע.
כמו שיקוף, כמו מראה.
מעבר חלקיקים.
מיחיד לזוגי. מאחת לרבים.

אני חיה את חיי דרכך,
את חייך חיה דרכי.
לא בחרתי בזה.
לא ידעתי שכך זה יהיה.

זה לא יחד, עם זאת וזה לא בנוסף,
לא במקום, לא על אף.
וזה לגמרי לא מקרי
המעבר בין הפרטי לציבורי.

זאת דרגת קיום אחרת
מכל מה שהכרתי.
בעצמי מתקשה להאמין
למה שרק עכשיו אמרתי.

אני חיה את חיי דרכך,
את חייך דרכי,
ולעיתים מאוד רחוקות
רוצה שוב להיות אני.

מילים: שאנן סטריט, לחן: גליה ירון