ילד גן העדן

עכשיו אתה פוסע
בין ערוגות פרחים קטנים
כבר לא עייף ולא דואג
ומתכסה בעננים

עכשיו אתה שומע
רק מוסיקה של מלאכים
ושתי עיניך היפות
הן עצומות עכשיו אחי

ילד גן העדן
תשמור על עצמך
ילד גן העדן
השקה את הפרחים שלך
והם ילבלבו באור הכוכבים
ויזרחו בחושך בגוונים מטורפים
פרחי הגעגוע רק גדלים
ולעולם אינם נובלים
הם לעולם אינם נובלים

ושוב יורד הגשם
ורקפות עולות בהר
ואין עוצר לרגע
כאילו לא קרה דבר

הזמן ממשיך לנסוע
רחוק כדרך העולם
ענן לבן בגובה רב
באופק נעלם

ילד גן העדן...

מילים: יואב גינאי