סופי

לסופי זוג עיניים שואלות
איך נשארה ורק הזמן עבר
חלוק פרחים, חלון נפתח לשמש יום ראשון.

ילדים דוהרים בחדר המדרגות
רצים כמעט שמפילים אותה
היא מסתדרת, חשוב להיראות טוב בשבילו.

כי סופי מבינה,
שאין מה לדבר,
ילדה גדולה מספיק,
צריכה להסתדר,
וגם אם הוא לא כאן,
הוא חי כל עוד שהיא,
תשמור עליו,
תזכור אותו.

עמוק בתוך הרעש ברחוב
רואה הכל ולא רואים אותה
חנות ספרים, ואיש אחד נחמד - נחמד מאד.

תמונות בראש מכל מיני תקופות
אחד בלי יד עובר ליד עכשיו
ואם היה, היה עכשיו בערך בגילו.

כי סופי מבינה,
שאין מה לדבר,
ילדה גדולה מספיק,
צריכה להסתדר,
וגם אם הוא לא כאן,
הוא חי כל עוד שהיא,
תשמור עליו,
תזכור אותו,
וסופי עצובה,
גם בלי להתכוון,
היא אמא יקרה, שנשארה בלי בן
וגם אם הוא הלך, היא כאן ותישאר
לשמור עליו
לשמור אותו

(לשמור עליו.... לשמור אותו....)

מילים: גלעד שגב, לחן: גלעד שגב