בנין

בנין ארבע קומות
ואנשים גרים כולם הולכים באים
חשמל בצינורות וטוב שיש קירות
כדי שלא נוכל לראות

איך הכל קטן
הולך ונעלם
בתוך הבלגן

בחוץ יש מלחמה
ואנשים מתים וחלק ממשיכים
ואני מה בסופי? מתי זה יהיה
אני לא חלק מכל זה

אני כל כך קטן
הולך עם ראש מורכן
בתוך הבלגן

שותק לא מדבר
שוכב על המטה מביט אל התקרה
אתך בין הקירות הכל מתחיל לקרות
דם יזע ודמעות

שוב זורם בי דם
הלב נהיה לי חם
עכשיו אני קיים

מילים: גל דבש, לחן: רן חמדי