על גבעות טבעון

אימצו, עלו איתנו
אל הגבעה הזאת,
והצטרפו עימנו
ביופי לחזות:

קרני השמש ממזרח
שוב מפציעות לכם,
וחושך מפניהן יברח
ליום חדש, השכם.

ממול - רכסו של הכרמל
לוטה בערפיליו.
משמאל נפער לו יזרעאל;
חובק שדות אליו.

שומר על סוס ובית -
עיני כולכם רואות-
כבשות משפחת זייד
בגיא חשוף רועות.

המעיין באלרואי
עוד מפכה מימיו,
והגשרון באין רואים
נזכר שוב בימיו:

כיצד הילכה בו רכבתו
בקצב התורכי,
והקטר כך לאיטו
ראה קישון נקי.

ומזרחית ממנו,
שוכן במסתרים,
עבר שכבר איננו:
כוכי בית שערים.

עלו מסבך המערות
אל נוף קדומים מושך,
וראו מנתיב השיירות
לובנו של קבר שייח'.

שני נחליאלי וגם סיס
חורפים מעל קישון,
ומצייצים לתל קסיס:
"שוב לילה רד. לישון!".

כי טוב מראה עיניים
לכל צד שפונים,
ואם באים בשניים -
זה טוב עשרות מונים.

מילים: אורי שרון, לחן: יהודה אופנהיימר