כולם הולכים לים

יום אחד עכבר לבן החליט לקפוץ לים
לקח מגבת ותרמיל לבש גם בגד ים
כי הוא הולך לים
(כי הוא הולך לים)

פגש אותו חתול שחור בדרך מן הכפר
שאל אותו: תגיד, לאן אתה הולך עכבר?
ענה לו העכבר: אני הולך לים
אמר חתול: אז בשמחה, אני אלך איתך.

פגש אותם כלבלב לבן עם צמד תלתלים
שאל אותם: אימרו לאן אתם כך מטיילים?
ענו לו אז כולם: אנו הולכים לים
אמר כלבלב: בחייכם, אני הולך איתכם.

פגש אותם ארנב שחור ששתי אוזניו כרותות
שאל אותם: אימרו לאן פניכם מועדות?
ענו לו אז כולם: אנו הולכים לים
אמר ארנב: בחייכם, אני הולך איתכם.

פגש אותם אז צב זקן בסתר העצים
שאל אותם: אימרו לאן כולכם מתרוצצים.
ענו לו אז כולם: אנו הולכים לים
אמר הצב: בחייכם, אני הולך איתכם...

הלכו כולם לאט לאט, היה להם תירוץ
כי צב ידוע לכולם, אינו יכול לרוץ
ואין זה כלל נחמד להשאיר אותו לבד
הן לא נשאיר כך סתם לבד צב כזה נחמד.

הלכו הם יום ועוד ימים על פני כל הדרכים
עכבר, חתול, כלבלב, ארנב, וצב כולם הולכים
לאט לאט כולם, בדרך אל הים.
אם יעברו בדרככם, תדעו אז שזה הם.

מילים: גידי קורן, לחן: עממי