מלאך

מלאך נוגה מביט מלמעלה
בתנועה קלה פורש כנפיו
והוא יודע שכבר לילה
שום בוקר לא יבוא עכשיו

מתוך ענן כדור פורח
הוא מחדד את אישוניו
והוא מותח חבל לירח
במבט מאוכזב

אבל הוא עוד מעט שוכח
איך קראו לכוכב
והוא משליך את המפתח
ומושך בכנפיו

מתנה כמו כוכב
היה חייב לשמור אצלו
מאיפה הוא ישיג עכשיו
עולם משלו

מלאך חופשי מביט מלמעלה
בתנועה קלה פורש כנפיו
תמיד אהב יותר שלילה
ומי צריך עולם עכשיו

אבל הוא עוד מעט שוכח...

מתנה כמו כוכב...

הוא מעולם לא חשב שזה יקרה דווקא לו

מילים: מאיר גולדברג, לחן: דודי לוי