לאן

לעצור את הזמן ולנשום
כל כך פוחד שבסוף אשתגע
חלומות שהפסקתי לחלום
מתי הצלחתי לישון לא יודע
והשיחות הן שיחות נימוסים
כל מי שלא רצתה רוצה רק לגעת
ולהבין אותי בין כל המילים
להתעלם מהאמת הפוגעת

איך בימים כתבתי לי שירים
ספרתי כוכבים

לאט נגמר הלב
אני לא בורח, רק עוזב
וזו שמאירה עלי לא כאן
לקח אותה הזמן, אני שואל לאן

להתקדם, לא להביט לאחור
להסתכל ישר לתוך העיניים
אנשים שהבטחתי לזכור
אני לא שוכח, רק נושך את השפתיים
ואם יש אלוהים אז אמן
ואם לא אז למי התפללתי
מתוך הצורך להמשיך לנגן
אני מוצא את עצמי שהשארתי

איך בימים כתבתי לי שירים
ספרתי כוכבים

לאט נגמר הלב...

מילים: דור דניאל, לחן: דור דניאל