מכתב למלכה'לה

על הגג הו מלכה'לה
ציפור זמרה לה שיר
שדה הבר הרי מתחיל
שם בקצה העיר

"קח מקל, הו, וועלוועלה
וצעד לך זריז
ברכבת לא תיסע אם אין לך כרטיס"

"ולישון תישן בחוץ?
ואוכל, שמוכל, מה?
איך חושב פייטן עברי על מטעמי קדרה?"

"מלכה'לה שנים רבות לך היא מחכה
ולאות גם בלילות היא לא תנעל דלתה"

אז לציפור אמרתי כך:
"הקשיבי לפייטן! את אולי מזמן אחר,
או שמא לא מכאן, או שמא את שוטה קטנה
ציפורת בת ציפור,
הרי ביני למכלה'לה גועש לו ים שחור"

"וים שחור", אומר אז כך, "הי, צוציק, חיריק, שתוק!
בשדה תוכל לצעוק, אך לא עליי, תינוק"

והציפור כולה כלימה ממני תתעופף
וכל היום, הו מלכה'לה, צובט צובט הלב.

מילים: איציק מאנגר, לחן: סשה ארגוב