תמורה

הגוף הרפה הזה,
הלב הזה העגום
יהיו לריבוא גרגרים של עפר פורה,
לכוחות אדמה הצופים ליורה
ופורצים עליזים לרום.

עם ברכת היורה אשתרבב למרחב
בין סידקי ארוני,
בין גושי אדמה רווים,
ואציץ לעיניים לאות השרב
בעיני עשבים.

מילים: רחל, לחן: דוד זהבי