כל עולמו

שנות השלושים, תל אביב, בית ספר תחכמוני
ילדים, משפחה, חיים שם בעוני
חולות, חלומות, שפת אביו ואימו
ותמיד הבמה היא כל עולמו

עוזב את הכל, מפליג אל הים
יוצא מעצמו, יוצא לעולם
משנה את חייו, משנה גם את שמו
ותמיד הבמה היא כל עולמו

אחר כך אישה וילד קטן
וקשים מה קשים הם חיי השחקן
"הבימה", "הקאמרי", "הסמבטיון"
וחיים ואוכלים ונושמים תיאטרון

ילדה קטנה, תינוק בעגלה
שנות הששים, סימני שאלה
חיפה הו חיפה נקשרת לשמו
ותמיד הבמה היא כל עולמו

תפקיד רודף תפקיד, זה משחק אמיתי
כי הבמה שלו היא מגרש ביתי
בשוק הזה של עם השחקנים
לא מזדקנים, כן, לא מזדקנים

ככה עם הגיל גובר התיאטרון
אהבה משונה ששמה תיאטרון
תיראו אותו ותשירו איתו
כי כל הבמה היא כל עולמו

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: דורי בן זאב