לחופש

אין כוח לסבול עוד, לשאת את העול,
החרפה ויסורי הנפש
לבתי הדוויה שואגת בקול:
לחופש, לחופש, לחופש.

כאסיר הסגור בכלאו הצר
בנחושתיו, באימת הסוהר,
כן אכמה לגאולה מחושכי המר:
לזוהר, לזוהר, לזוהר!

הוי, נודד המעונה ונרדף כל היום
בחימה, בשנאה יוקדת
מה חמה, מה קדושה ויקרה ללאום
מולדת, מולדת, מולדת!

הוי, מי עוד בעולם ידמה אלי
בעוניי, בשברי, בשאתי.
מה נפשי תכליה לקרוא: עודי חי:
בביתי! בביתי! בביתי!

מילים: קדיש יהודה סילמן, לחן: עממי