סרפד

היא נבראה מרקמה עדינה
מי שמביט בה מתפעל מחינה
לא בפרחים לבבה מרופד
היא בליבה מגדלת
סרפד

זה שנמשך ונרתע ונמשך
כבר לא בטוח אם אי פעם ישכח
זה שנוגע נצרב ונחרד
כי בבשרו בערת
הסרפד

מה זה היה לה ומה הושחת
מה בחייה פחת
עוול עשן מחלחל במקום המועד
היא בליבה מגדלת
סרפד

זו שנראית נקייה מחשד
זו שפניה הטבע נשק
לא בפרחים ליבה מרופד
היא בליבה מגדלת
סרפד

מילים: רחל שפירא, לחן: הנרי ברטר