שיר געגועים

הוי המרחקים המרחקים
שעליהם האהבה נמתחת
בקורים בלתי נראים דקים דקים
מכאן לאיזו עיירה נידחת
עד לאן סוחבת פרנסה
ולהיכן רצים בשביל פת לחם
האהבה הלוא צריכה קצת הכנסה
בשביל מעט אדמומיות בלחי
יוצא אדם לדרך ארוכה
הלוא יכול הוא בקלות לשכוח
שכאן אהובתו לו מחכה
ולא תמיד תמיד גם לה יש כח
יוצא שמשמר האהבה
הוא המאיים אותה לרצוח
געגועים שנגמרים באכזבה
ומין זרות שמתחילה לפצוע
הוי המרחקים המרחקים
כבר הם מתחבקים ומתנשקים
אבל נשאר מתוח כשבוע
עד שנסגרים המרחקים
שייפתחו בעוד שבוע
נימים הנמשכים מעבר אופק
מקצה עולם ועד קצהו מחזיקים
שני לבבות דופקים אותו הדופק
הוי המרחקים...

מילים: מאיר אריאל