זה היה ביתי

זה היה ביתי,
עם גינה ודשא מלאכותי.
היה שלך, היה שלי, היה שלנו
עם שחר יגורו בו זרים
ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים.

פגשתי פה חברים מה-זה איכותיים
מציאות אחרת,
הם יהיו איתי כל החיים.
עוד פעם רבים אז בוכים ומתפייסים
סגרו כבר את "ויוה"
ואנחנו ממשיכים.

אולי אני לא מסכים,
אבל מבין כל הדחה.
לפעמים זה קשה,
ועיש עוד דרך ארוכה.
חבריי לא הלכו,
הם רק עברו דירה
בקרוב נשוב להיות יחדיו בחזרה.

מפליגה במחשבות לדמיון
מהיום שבו הכרתי את הדייר הראשון
על הבוקר שיר הופך חלום למציאות
אחד כבר קם, אחד נרדם
כולם כבר השתגעו - בדוק.

נגמר לי הכוח מזמן, אני לא זז
התבשל לי המוח,
אני מחורפן, אני נגנב.
מרגיש כמו עכבר בכלוב
ועל גלגל כמו קרוסלה.
מקווה שכשאצא עוד תהיה לי קריירה.

זה היה ביתי...

עוזבת את האח,
את הבית, את המטבח
עם זיכרונות גדולים כל כך
ולמרות כל הפחדים
אני כבר מקבלת
שאפשר תמיד גם כך,
אך ניתן לחיות אחרת.
עוזבת וחוזרת, מתרסקת, חזקה
כל עוד אני איתי תנצח אהבה.

מסתכל אל השמש,
נחנק בשקט המזויף.
מעוניין בעדי לפרויקט תנ"כי משותף
בואו נשחק את המשחק על אמת

שלובים שלווים תחת פטריה מחממת
שנתנו שוב נודדת,
כלואה בכלוב זהב.
את נפשי אני שואבת
כל בוקר מחדש.

זה היה ביתי...

שוב לא אשיר כאן מזמורים,
רוצה לחזור אל הילדים.
שוב לא אניח כאן תפילין
בין חלונות כל כך כהים.
ושוב אראה אורות דולקים
בין כל אותם החברים
איתם תמיד חגגנו.

זה היה ביתי...

מילים: דיירי האח הגדול VIP, לחן: מני בגר