בוקר

בוקר שוב עולה על הצריף
חריקות בלמים ונביחות
ביצה קשה ואשכולית
אבק דרכים בין השדות
פוקח, מתמתח
אוהב את מה שקיים

הלכתי לאיבוד בעצמי
מאמין לכל דבר שבא
אורות כוזבים ולחשים
איך הדרך נעלמה
מתפלל אל האל
אוהב את מה שקיים בך

אויר מתוק, מעיינות, סודות גלויים, שירי מחזור
ואור גדול בו רוחצים
חושב אולי זה לא מתאים לי
כשהדרך חכמה מן ההולכים

ילד מטאטא את הקרון
שברי זכוכית מנצנצים לו
מפרנס את כל המשפחה
איך החיים נעלמים לו
מכבה, מתעורר
אוהב את מה שקיים בך

אויר מתוק, מעיינות...

מילים: דן סיון