ברגע

ברגע של שקט
אתה נופל ושוב נזכר
לפתע רואה תמונה מילדותך
וכמה עצב
וכמה כוח נדרש כדי לשכוח

בשקט סיפרת
על כל התום שנעלם
יושבת בוכה איתך
מרוב דמעות אני טובעת

פתאום נסגר, צולל, נשבר
סופר את כל השריטות
אני שוטפת את הכתם
מנסה למחוק הכל

נוסע בגשם
מעיף מבט אל החלון
רואה שם ילדה כלואה בתוך ארון

פתאום נסגר, צולל נשבר
סופרת את כל השריטות
אני שוטפת את הכתם
כשאתה ממשיך ליפול
מחסיר נשימה, רואה לשנייה
את כל השדים בשחור

ברגע של שקט
אתה נופל ושוב נזכר...

מילים: דורון בר און, לחן: דורון בר און