האמנם

האמנם? מה סודך את לי זרה?
ואולי, אן אלך לבי נקרע?
בעצמי, את דמותך נושא כסנה בוער
בן אדם כמו סירה בים סוער...

האמנם? אין קורא והד עונה?
אן אפנה? יום עובר ומשתנה...
תני לי אות, קשת אור על פני האדמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?

אללי
לא תראיני נשבר
את לבי בעבר
בשדרה את פוסעת
ואני כל חלומך
רק נמר ניר
גם בשדה הבר.

בחשאי, התפני אלי מחר.
ואולי, לא יהיה לי מה לומר
לפעמים את נר לילה את לי אור היום
ולפעמים כצל חומקת בחלום.

הלוואי, שוב תדעי אותה שלוה
בשפתי, לך אחתום באהבה
לי עצמי, אש קרה וים של נחמה
איך אוכל לשלוף אותך מהנשמה?

הלואי
לו ידע גם לבי
לא אדע את נפשי
בקפה גן העיר
שנתרגש וגם נשיר
בין שבילי עפר
גם בשדה הבר.
לו ידע גם לבי
גם לצחוק חרישי
האם לשיר או לבכות?
לבכות בחיל, לשיר בגיל,
עד אשר אמצא
לך פה נחמה. האמנם?

מילים: רמי דקל, לחן: חיים אגמון