דקותיים

יש לי דקותיים,
לא יותר – רק שתיים,
לרשותי רק דקותיים,
כן בינתיים,
לרשותי רק דקותיים,
זה הזמן שבו צריך לשיר את כל הוואלס הקל הזה
זה לא פשוט, אך אנסה
להתמיד במעשה.
צריך לשיר בטעם,
כי הפעם
אין כאן תו
שסתם נכתב,
כי את השיר כתב שופן מזמן
והוא היה מאוד דייקן.
כאן
זה כבר נראה קשה,
אבל הפעם אשתדל לשיר בכל הכוח
ואת המלים לזכור ולא לשכוח
והמלווים גם הם הבטיחו שהפעם ינגנו בלי זיופים.
לא בשביל הרווח אנו מזיעים פה
אם כי יש כאן קצב
שיכניס קצת כסף.
אנו נהנים לראות, כי דקותיים מספיקות לשיר כזה.

לו שמע שופן איך את הוואלס שרים לו,
הוא היה מסכים ששם יותר מתאים לו,
אבל הוא איננו
והרי בינינו
לא נשכח אף תו
שהמלחין כתב.
האוויר נגמר לי
בחצי הדרך,
אך לשיר נותרה לי
עוד דקה בערך –
זהו שיר קשה ומסובך,
אך טוב שבאך בוואלסים לא נגע.

עם כל בית של השיר
הדקות חולפות כאן עם הוואלס
ואם תשאל היכן אני –
בדיוק בסוף המחצית הראשונה.

לי נותרו שלושים שניות,
שלושים שניות,
אולי פחות,
אולי חצי דקה וזהו
לי נותרו שלושים שניות רק,
לי נותרה חצי דקה רק
להשלים את הפזמון הזה
ואת כל התווים שבו
אין לי שום מושג אם זה יצליח.
תנו לי עוד דקה רק,
עוד דקה הפעם
ונראה אם יהיה זה שיר של טעם,
כי הוואלס אינו פשוט
למרות שהוא קישוט
לאוזן וללב.

הסיוט חולף ועוד מעט גמרנו
ואחרי הוואלס כמעט ולא פיגרנו –
רק עוד הערה
בטרם זה לזה נאמר שלום
כמו מתוך חלום:
אם לשיר רציתם וגם להנות,
היינו ממליצים לכל מלחין לפנות,
אך לא למר שופן –
בעצם הוא מסכן
ואת חלקו הוא כבר תרם.

מילים: חיים קינן, לחן: פרדריק שופן