את ואני

את ואני
בורכנו בנטל
את ואני
שני קצוות של החבל
בעומק הוואדי
שוטפים את הסבל
ליטוף כה עדין
כמו יד פורטת על נבל...

את ואני
כמו צמה מאולתרת
את ואני
כי אין דרך אחרת
יותר מסוכנת
ויותר משחררת
לנסוע איתך ברכבת דוהרת

את ואני
מוכנים להמר
לקפוץ לתהום אל האור המסנוור
בתקווה שיש מי
שימתין שם למטה
לספוג בגופו את הנחיתה על הקרקע...

את ואני
הסוף של הסרט
את ואני
זו תבוסה מפוארת...
לא חיכית לי למטה
הסירה שלך שטה
מביטה בי צונח
את כל הדרך למטה...
את ואני...

מילים: דני גלבוע, לחן: דני גלבוע