דולי

כמו שאני נוגע בה
ככה היא תגע באיש הבא
זה נמוך ונגיש ומדבק כמו חיוכים
מפרסומות של פלאפונים
כמה נמאס להתחשבן
מי ימצוץ למי מי יקנה מה כמה
נמאס כמה נמאס לי כבר

אז לקחתי את עצמי לשיחה
ואמרתי לעצמי דני אתה לא יכול
להמשיך ככה יותר
זוהי עיר משעממת

ואז הופיעה דולי
עם בקבוק ענק של קטשופ
סלסול תמידי בפוני
אבקת קסמים בתחת
עם דבש על הכנפיים
עם כוס יפה כמו נחל
וגשר בשיניים
וחלבה במקום אגו
היא לא שטופה במדיה
ילדה מחוץ לקונטקסט
פרפר ללא קידומת
דג פלאפון מלוח
פגוש לבן באופק
של מרצדס נוצצת
ודולי על הדשבורד
עם יד בין הרגליים
היא כל הזמן נוגעת בעצמה
כמו שאני נוגע בה

מילים: דני הדר, לחן: דני הדר