עד איזה גיל

שתיים עשרה בלילה
נוטש את סף ביתי
עובר במסבאה ששם מכירים אותי
ומחפש פרטנר לדיאלוג ידידותי
אומרים לי: איך ומה, ואיפה אשתך?

ניגש אלי אחד יפה בהבעה תוססת
אומר: תבוא, יש מסיבה אצלי על המרפסת
כולם יהיו שם
אני הולך איתו אליו והמסיבה גוססת
זוגות רוקדים צמודים בחושך מלאכותי
הפטיפון חורק עוד איזה סלואו אידיוטי צרפתי

אבל הקול ההוא בבטן עוד מדבר איתי:
עד איזה גיל עם כל הריקודים האלה?
עד איזה גיל, הו, עד איזה גיל?
עד איזה גיל עם כל הריקודים האלה בלילות?
לאן כל זה יוביל, ועד איזה גיל?

שותה שתי פחיות קרות של בירה אמסטל ממסטל
הראש נהיה כבד, חצי המוח מתבטל
מוציא משם אחת שמנה, עולה אצלה לתה
מפה לשם אנחנו שם
העניינים שוטפים
כיסוי נזרק מהמיטה
אנחנו מתקלפים

אבל בסוף אני הולך, כן
אני שונא סופים

עם ציפורי הבוקר
נופל על סף ביתי
יש אור בחלונות ובמיטה אשתי
אומרת לי: שתית, מה?
ומריחה אותי
שוכבת לה בדומייה בלי לומר מילה
הסיפורים שלי ודאי עושים אותה חולה

אבל עמוק באישוניה מסתמנת שאלה:
טוב, עד איזה גיל עם כל הסיפורים האלה?
עד איזה גיל, הו, עד איזה גיל?
עד איזה גיל עם כל הסיפורים האלה בבקרים?
לאן כל זה יוביל, ועד איזה גיל?

עד איזה גיל עם כל השקרים האלה?
עד איזה גיל, הו, עד איזה גיל?
תגידו לי, עד איזה גיל עם כל השקרים האלה בבקרים?
לאן כל זה יוביל, ועד איזה גיל?
כן, עד איזה גיל, תגידו לי אתם, עד איזה גיל?

מילים: יהונתן גפן