רותי'לה

הו רותי'לה,
תגידי מה קורה
בואי להסתובב קצת איתי.
נלך אולי לתיאטרון,
בית קפה או שום מקום,
נצוד פילים על הירקון
רותי'לה שלי.

הו רותי'לה,
העיר לא תחכה,
שימי איזה כובע וצאי.
המכונית כבר מוכנה
לכל כיוון שאת רוצה,
הכל עניין של החלטה,
רותי'לה שלי.

אני כבר מנסה חמש שנים
להוציא אותך מהדירה,
ואת קוראת את היידי בת ההרים
ואוכלת טוסטים במיטה.
הו, רותי'לה,
ילדה של אמא'לה,
די כבר למלא תשבצים.
אם לא נצא תלכי לישון
עם מנדלסון בפטפון,
תנתקי ת'טלפון
ומה יהיה איתי?

שוב יורד הליל
הזמן כבר מתקפל,
יגמרו כל הכוכבים.
אז מה אפשר כבר לבקש,
אני מתחיל להתבייש,
נשמע כמו אחד חמש,
רותי'לה שלי.

תמיד היית שקטה וביישנית,
ישבת בסוף של הכיתה.
וכשגדלת הפכת לכלנית
אך שכחת לצאת מהגינה.

הו רותי'לה,
תקשיבי מאמא'לה,
גם לפילוסופיה יש סוף.
אמר פעם סיני מלומד
שטוב ציפור אחת ביד

מסתם לאכול סלט לבד
רותי'לה שלי.

אז אל תגידי לא ו...
אל תגידי עוד
נשארו לי מאה עמודים.
כי אם זה ככה יימשך
אני פשוט יורד ממך
הולך מזמין את אחותך,
רותי'לה שלי.

מילים: דני סנדרסון, לחן: דני סנדרסון