אדון טוקטלי

אדון טוקטלי יושב במשרד
המפעל נפתח מוקדם ומחלון פתוח
סמיך מקומט מתערבל אבק על המגרש

אדון טוקטלי ותה עם חלב
מזכירה, שני ארונות וצל שחור גדל מתחת עיניו
ובדרום בעצם אין חדש...

והתקציב שוב לא הגיע, הפועלים זרים גם לו
וראש העיר תמיד מבטיח ‟ ורק רוצה ת'קול שלו...
עשרים ושש שנה וחודש הוא מנהל עם הטבות
ובחזה חזרו הגודש והלהבות

אדון טוקטלי אוהב את אשתו
והרומני אומר שמזכירת הועד שוכבת אתו
בחדר הדחוס המעופש

אדון טוקטלי וים ניירות
ערמת חובות ותשלומים, באופק אין אפילו בחירות
ובדרום בעצם אין חדש...
הילדים רוצים לקניון והאישה ‟ רוצה גינה
ובר מצווה תהיה לנכד עוד כמעט חצי שנה
כשהוא היה צעיר מבטיח ראה באופק ת'פריצה
עכשיו הכול מרגיש דלוח וללא מוצא...

אדון טוקטלי יושב במשרד
ערב בא אל הקריה והוא מזיע, מנגב עם היד
מרגיש זקן מאוד, מרגיש חלש

פתאום ברק מכה בחזה
במקומון כתבו:
"איפה ישנם עוד אנשים כמו טוקטלי הזה"
ובדרום בעצם אין חדש
בעצם אין חדש, אדון טוקטלי...

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס