אני בא הביתה

סוף שמונים וארבע, שיירה מלבנון
תחנה חמה בדרך במזנון
ופתאום השיר ברקע, מהרדיו בפינה
והצעקה בבטן, זה אני, לראשונה.

ומאז בכל פעם שאני מנגן
אני בא הביתה
(משהו מחזיר אותי אחורה...
לרגע אושר הפראי ההוא...)
בא הביתה, בא מהלילה.

כמה התבגרנו, תמרונים בחשיכה
מלחמה בלתי פוסקת, שכחה
איך בסוף שמונים וארבע העתיד נראה הוגן
כשהייתי בא הביתה והייתי מנגן.

ומאז בכל פעם...

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס