בואי

קרן אחרונה של שמש האריכה את צילי
והלילה כבר קרוב
והחושך מתגנב
ידעתי שאשוב אליך, שאל אפיקך אשוט
גם אם אין בי עוד דבר
אף לא נפש.

בואי, בואי, שמש מתכסה בענן, בואי,
טל מבהיק על כל פרחי הגן, בואי.
בואי, קחי אותי מכחול
ציירי דמותך בראי עיני
לבד לי, בואי...

בין קולות העיר את רעם
בשתיקות קרות את צל
שוב נמלטת על נפשך,
אל מקלט ירוק אחר
ושוב הקור חוזר הביתה, ואת הלכת מכאן
אל מרחק אפור אפור
אל האופק.

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס