מטה מעלה

תחנת הרכבת, הצפירה מתקרבת
הרציף מתמלא עשן
עוד מעט היא עוזבת, אי אפשר לעכב את
התנועה שלה מכאן
בשמלה מאופקת, היא יושבת בשקט
והחוט הסבוך נפרם

פנים חיוורות חלונות כהים
שיחות קרות חלומות דוהים
מטה... מעלה...
מילים שבירות מבטים זרים
זמנים של אור וימים קודרים
מעלה... מטה...

תחנת הרכבת, כבר שנים היא חושבת
שכבר אין לה לאן לחזור
משפחה מנותקת, ושיחה מתחמקת
אל תביטי לאחור
האימה משתקת, הסופה מתדפקת
והחוט הסבוך נפרם

פנים חיוורות חלונות כהים
שיחות קרות חלומות דוהים
מטה...מעלה...
מילים שבירות מבטים זרים
כמו עכביש שטווה קורים
מעלה...מטה...

פנים חיוורות חלונות כהים
שיחות קרות חלומות דוהים
מטה... מעלה...
תשוקה חולה, נטולת גוון
רחוק באופק עשן לבן
הלאה... הלאה...

תחנת הרכבת, עוד מעט היא עוזבת
והחוט הסבוך נפרם.

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס