מצדה

צמיד מכסף מהדק את כף ידה
פסי מתכת מוליכים למצודה
והחומה שבעיניה מתרוממת, מפרידה
כשהרכבל מתקרב למצדה
אין לי מקום לידה
אז איך אדע, מה הסוד מצדה?
אף פעם לא אדע.

שנים עברו עליה עד שהיא מרדה
יהודיה בהר הולכת עם כדה
אולי היא פה עכשיו, אולי היא התאבדה
היא משוטטת או טמונה במצדה
אין לי מקום לידה
אז איך אדע, מה הסוד מצדה?
אף פעם לא אדע.

קרון פוער את פיו אני יוצא איתה
היא מלחשת בתוכי ומפתה
האש דוהרת, היא פניה מליטה
אני עוטף אותה, אני המצודה
אני סובב אותה, אנחנו מצדה
אף פעם לא אדע.

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס